ארז משרת בדרגת אלוף משנה, משמש כרמ"ט (ראש מטה) חטיבה 7 (שיריון).
בזמן שגרה עושה מילואים יום-יומיים בשבוע ולפעמים גם כמה ימים או שבועות ברציפות כשיש תרגילים ואימונים.
התפקיד שלו הוא להכין עם המחט ופיקוד החטיבה את החטיבה למלחמה ובזמן המלחמה תפקידו לנהל את כל המפקדה שנותנת את הגב והמענה המבצעי, המודיעיני, הלוגיסטי, המשאבי וכו – לכוחות הלוחמים הן אלו שנמצאים בשטח האויב והן במפקדה.

ארז יצא מהבית ביום שבת 7.10 בשעה 7:30 ומאז לא היה אפילו פעם אחת.
תפקידו ואופיו לא מאפשרים לו לעזוב את החטיבה ללא השגחה, כל עוד יש כוחות לוחמים בשטח.
גם הוא וגם אנחנו, המשפחה, יודעים שהוא והחברים שלו הלוחמים הם בדיוק האנשים שצריך שם כדי לנצח וזה נותן לנו רוח גבית וכוח.
מדובר בתותחי-על חלל, אנשים ערכיים, אינטליגנטיים, אמיצים, יסודיים ונחושים. אנחנו גאים בהם מאוד.

המסעדה שלנו נמצאת ברמת הגולן ומבוססת בעיקר על תיירות.
ב-7.10 נפסקה התנועה לחלוטין וסגרנו אותה למשך חודש.
לאחר כחודש החלטנו לנסות ולהניע את הגלגלים מחדש למרות שאין תיירות ולמרות שצוות העובדים שלנו חסר (חלקו במילואים), וגם למרות שארז, הבעלים, איננו ואני אשתו נאלצת לנהל את האופרציה המורכבת (יש גם משק חקלאי בסיפור ולא הוזכרו 5 ילדים בבית) שלא תמיד יש לי את הידע והניסיון שיש לארז.
המשק החקלאי מגדל חלק גדול מהתוצרת למסעדה וכשהיתה סגורה חלק גדול מהתוצרת ירד לטימיון.
יש לי צוות מנהלים שמסייע לי רבות לנסות להחזיק את הראש מעל המים.

כרגע המסעדה מנסה להתאושש מהסגירה הפתאומית שחתכה לנו את ההכנסות בבת אחת (את כל המלאי שהיה במסעדה – תרמנו לחיילים) וגם מהירידה בהכנסות לעומת מה שצפוי היה להיות במציאות נורמאלית שבה יש צימרים ויש תיירות.